באופן כללי, קיימים סוגים שונים של עסקאות מקרקעין, רכישה ומכירה של דירת מגורים, רכישה ומכירה של מגרש, בניין, מבנה, מחסן, אולם וכל זכות אחרת במקרקעין. בדרך כלל, דווקא בשל היקפה הכספי וחשיבותה של עסקת מקרקעין, נדרשת זהירות והקפדה אפילו יתר על המידה, לגביי הנכס נשוא העסקה ורישומו, הצדדים שהינם צד לעסקה והתנאים שבעטיים מתרחשת העסקה.
הבעלות בנכס מקרקעין, ברוב המקרים, נקבעת בהתאם לרישום קונסטיטוטיבי של הנכס בספרי רשם המקרקעין או כפי שמוסד זה מכונה בשל עברו ההיסטורי והיווסדו בתקופת השלטון העותמני במדינת ישראל, הטאבו. יחד עם זאת, יתכנו מצבים בהם נערכו הסכמים בכתב לגביי נכסי מקרקעין, הסכמים שמשנים למעשה את מצבת הזכויות בנכס אך שינוי זה לא בא לידי ביטוי שכן לא נרשם.
עסקת מקרקעין טומנת בחובה היבטים רבים שלא ניתן להתייחס בקלות ראש לאף אחד מהם, עריכת ההסכם וקביעת תנאי העסקה במסגרתו, בדיקה משפטית מיקדמית של רישום הזכויות בנכס, בדיקה של מצב הנכס בפועל, בדיקה תכנונית ווידוא שהנכס בנוי בהתאם להיתרים וללא חריגות בניה ו/או צווי הריסה, בדיקת מערך המיסוי לאור אופי הנכס וזהות המוכרים והקונים הן באספקת של מס שבח, מס רכישה והיטל השבחה, והעברת רישום הבעלות בנכס משם המוכרים לשם הרוכשים.
כל אחד מהללו, מחייב כי מי שהינו צד לעסקת מקרקעין, בין אם מוכר ובין אם קונה, יהיה מיוצג על ידי עו"ד אשר מתמחה בתחום ויש בידיו הכלים לסייע ללקוח ולהקנות לו את הליווי המשפטי המקצועי ביותר ולעיתים אף תדרש שכירת שירותיו של בעל מקצוע נוסף (אדריכל, מהנדס, הנדסאי, שמאי מקרקעין וכו') בכדי לתת מענה להיבטים שאינם משפטיים ובכל זאת הם חלק בלתי נםקד מהעסקה.
רוכשים, נדרשים אף למשנה זהירות שכן הם אלו שמניחים את כספם ועליהם לוודא כי אינם מולכים שולל אחר מצג שווא והבטחות סרק.
