הכספים אשר מצויים בקופת ועד הבית, הינם כספי כלל דיירי הבניין וייעודם לשמש לתחזוק ושימור של הרכוש המשותף בבית המשותף. לא אחת מתעוררות שאלות באשר להוצאות ועד הבית, אופיין ומהו הרוב של דיירי הבניין הנדרש לשם קבלת ההחלטה נשוא ההוצאה.
חוק המקרקעין קובע את החובה שחלה על דיירים בבית המשותף לשאת בתשלומים הנדרשים להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, קרי החזקה כפי שנקבע בתקנון המצוי שכאמור הינו התקנון הקובע אם לא נקבע כי יחול תקנון אחר.
פסיקת המפקחים על הבתים המשותפים, במחוזות השונים, דנה לא אחת בשאלה מהי "החזקה תקינה", כאשר התשובה הבסיסית לכך היא שהחזקה תקינה משמעה שימור של המצב הקיים היינו סיוד, תיקונים וכדומה.
מתעוררות לא אחת שאלות באשר לאופיין של הוצאות שונות של ועד הבית ומהו הרוב של דיירי הבניין שנדרש לצורך קבלת ההחלטה אשר עוסקת בהוצאה. החלטות בדבר הוצאות שתכליתן החזקה תקינה ושימור של הרכוש המשותף מצריכות רוב של דיירים באסיפה הכללית, בעוד שהחלטות שתכליתן הוצאה חריגה שאינה בגדר "החזקה תקינה" טעונות הסכמתם של כל אחד ואחד מבעלי הדירות.
המבחן אם מדובר בהחלטות הנוגעות ל"החזקה תקינה" הטעונה אישור של רוב המשתתפים באסיפת הדיירים או שמא זו הוצאה שאינה "החזקה תקינה" ומצריכה אישור של כלל בעלי הדירות, הינו מבחן משתנה ממקרה למקרה ונסיבותיו הוא. כך עשויה הוצאה בעלת אופי ייחודי להיראות כנדרשת ל"החזקה התקינה" של הרכוש המשותף גם כשבפועל מדובר ב"שדרוג" של המצב הקיים.
בדומה לכך, התקנון המצוי קובע כי שינויים הנוגעים לדלת הכניסה לבית המשותף לרבות שינוי מבנה הדלת, צורתה, מידתה, ביטולה או התקנתה, טעונים הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף, זאת להבדיל מהסכמה של כל אחד מהדיירים.
לגופו של עניין, לשאלה אם מדובר בתחזוק או שדרוג של הרכוש המשותף וכפועל יוצא מה הרוב הנדרש של דיירי הבניין להחלטה נשוא ההוצאה, אין תשובה קבועה מראש אלא כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות, ערכים ואיזונים משפטיים שנקבעו בפסיקת המפקחים על הבתים המשותפים.
אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
