אחד הדברים שהופכים את ההליך המשפטי למסעיר ומעניין מעין כמותו, הוא כמובן חקירת עדים עם דגש על חקירתם הנגדית. כלומר, עד נחקר על תצהירו שהוא למעשה סיפור המעשה מנקודת מבטו של העד, לטוב ולרע. בסרטים ובסדרות זה נראה מאוד קל לחלץ מעד איזו אמירה מוחצת שמוציאה אותו שקרן ובלתי מהימן. בעוד שבמציאות, בבתי המשפט, הסיפור קצת שונה שכן נדרשים תרגילים מורכבים יותר, כדי לחלץ מעד אמירה שמערערת את מהימנתו בעיני בית המשפט.
כמובן שלכל עד יש אופי שוני ותכונות אנושיות שונות, עד אחד ילחם בגבורה על שקר מובהק, בעוד שעד אחר יענה בהיסוס על שאלה טרוויאלית כמו מהו שמו. טקטיקות חקירה הן נדבך שלא נלמד בבית ספר למשפטים אלא יותר תוצאה של ניסיון ממושך בהופעות וחקירות עדים בבתי המשפט.
עורכי דין מיומנים, נוקטים בתרגילי שונים שמטרתם היא אחת, לערער את בטחונו של העד. שעה שצלחו בכך, העד עשוי לנדב מידע אשר נחוץ לעורך הדין אשר חוקר אותו ופועל בהכרח כנגדו או כנגד בעל הדין שמטעמו מעיד.
ישנם עורכי דין, המנסים לערער את בטחונו של העד מייד בתחילת החקירה. למשל בהליך אזרחי, כאשר עדותו של העד מובאת בכתובים, בתצהיר עדותו, ולמעשה מקדימה את הגעתו לבית המשפט, יתחיל עורך הדין החוקר בערעור בטחונו של העד על ידי שאלת שאלות הנוגעות ברמה הטכנית לעריכת התצהיר. למשל, "אתה חתום על התצהיר הזה שמונח בפניך?", העד ישיב מן הסתם בחיוב, השאלה הבאה תהיה "כשבאת למשרד של עורך דינך, התצהיר הזה כבר היה מוכן?" העד צפוי להשיב בצורה כמעט אוטומטית בחיוב, אבל בראשו כבר מתגבש חשש שמא הדבר פסול ותשובתו מובילה אותו למלכודת. אח"כ יכולה אף להגיע שאלה נוספת באותו רצף "ביקשת מעורך דינך לשנות משהו בתצהיר?" גם כאן, באותו המשקל, יוצר עורך הדין החוקר אצל העד הנחקר את הרושם כאילו משהו לא תקין בתהליך.
תרגיל חקירתי נוסף, הוא הפניית העד לאיזה שהיא אמירה בעדותו, למשל אמירה הנוגעת למצב רפואי. העד כמובן ימהר לאשר את האמירה ולאמת כי אכן סובל ממצב רפואי מסוים. בשלב זה ישאל עורך הדין החוקר "אם כך, מדוע בחרת שלא לצרף את התיעוד הרפואי לכתבי הטענות?". הרי ברור שניהול ההליך המשפטי ובין השאר הגשת מסמכים שונים, נעשית על ידי עורך דינו של בעל הדין בהתאם לשיקולים המקצועיים השונים – בהנחה שאלו נלקחו בחשבון במלואם, ובכל זאת, העד הממוצע יתקל בקושי רב להסביר שזהו התפקיד של עורך דינו להגיש מסמכים מטעמו ולהחליט האם נכון או לא נכון להגישם.
כאשר ישנם כמה עדים מטעם אותו צד (תובע/נתבע) ובהנחה שחלק מהעדים אינם בעלי דין (למשל אם בעל ואישה נתבעים שניהם בהליך מסוים, אי אפשר לבקש שאחד מהם ייצא מהאולם בזמן שהאחר נחקר), עו"ד מנוסה יבקש לחקור את העדים בנפרד וכאשר העד שהמתין בזמן עדותו של האחר בחוץ יחזור להעיד לאחר שזו הסתיימה, יחקור עורך הדין את העד הנוסף תוך שמאמת אותו בנקודות שבהן לכאורה הודה העד שנחקר קודם לכן, גם אם הדבר איננו נכון. כך למשל, ישאל עורך הדין החוקר "אז אתה אומר שלא אתה חתמת על החוזה?" העד ישיב שלא, אז ישאל עורך הדין "אבל א' (העד שקדם לו) הצהיר כאן בפני בית המשפט בחקירתו שאתה כן חתמת, לפניו! אתה מעוניין לתקן את עמדתך?".
פעמים רבות, והדבר אכן נפוץ, יתבקש עד לאשר עובדות מסויימות. זה עשוי להתחיל בפרטים מאוד טרוויאליים הנוגעים לסוגייה נשוא ההליך המשפטי, אבל יכול בן רגע להפוך לסוגיות קריטיות שיש בהן כדי למוטט את גרסתו של העד ולהכריע את ההליך כנגדו או כנגד מי שמטעמו נתייצב להעיד.
ישנן גם שיטות התנהגותיות, כלומר טקטיקות חקירה ומניפולציות בהן נוקט עורך הדין החוקר שגם מטרתן כאמור לערער את בטחונו של העד. עורך הדין חוקר עשוי למשל לצעוק או לדבר בצורה מאוד אגרסיבית, כלפי העד וגם אם בית המשפט ירסן את עורך הדין החוקר (דבר שאמור לקרות בהליך תקין) עדיין העד עשוי להישאר בתחושה של חשש ואימה מפניו של עורך הדין החוקר.
דרך נוספת לערער את העד, היא להציף במהלך חקירתו עובדה או פרט אשר נוגעים לעד והוא מטעמים די ברורים לא העלה אותם מיוזמתו. למשל, העד נשאל שורה של שאלות ולפני שמגיע עורך הדין החוקר לשאלות המפתח בתיק ישאל את העד "זה נכון שפנית להליכי פשיטת רגל?" העד הנבוך יודע שאלו הליכים גלויים ושאינו יכול להסתיר זאת, ישיב בחיוב. עורך הדין החוקר יכול להתעכב על נקודה זו ולברר איך הסתיים התהליך ו/או האם הנחקר נפלט ממנו בשל ניצול שלו לרעה (דבר שיכפיש את העד בעיניי בית המשפט).
בסרטים ובסדרות אותם הזכרנו בפתח הדברים, ברגע האמת נשלף איזה פרט מצמרר שהעד נאלץ להודות בו ועדותו קורסת, לרוב משהו שלא היה שום סיכוי לדעת לגביו אלא באמצעות חקירות פרטיות מקיפות בעלות של עשרות ומאות אלפי שקלים, בזמן שבמציאות הדבר הזה פחות קורה. אך כן ישנם תרגילים שונים, כמו העמדת פנים כאילו ישנן ראיות משמעותיות נגד העד או בעל הדין שמטעמו הוא מעיד ובמקרים מסויימים זה משהו שעד פחות קר רוח יכול להכנע לתוכו ובהמשך להודות בעניינים הקריטיים לתיק. למשל הצגת מעטפה חתומה שבתוכה כביכול ישנן ראיות קונקלוסיביות להפרכת גרסתו של העד, או הצגה של רשמקול מבלי להפעילו.
בהחלט יתכן שחקירת עדים היא כה דרמטית בגלל שהטבע האנושי עומד למבחן חד ונוקב ואולי אנחנו פשוט משתוקקים לראות אם גרסתו של העד, גרסת אמת היא או שמא יש בה חורים ושטחים אפורים.
