סיווג קבלני קובע למעשה את תקרת היקף העבודה שרשאי קבלן לבצע בפרויקט נתון וכשאנו אומרים פרויקט אנו מכוונים לאותו אתר שבו מבוצעת העבודה גם אם לדוגמא מדובר בשישה בנייני מגורים שנבנים באותו מתחם, להרחבה ניתן לקרוא בקישור זה.
הדרך ה"קונבנציונאלית" לטפס מהסיווג הבסיסי, אחד, לסיווג הגבוה ביותר, חמש, הינה באמצעות הוכחות יכולת ביצוע קונקרטית, בהתאם לכללים שנקבעו
לעניין זה. יש לזכור, כי קיימת מגבלה לפיה ניתן לטפס בסיווג פעם אחת בשניים עשר חודשים. במילים אחרות, קבלן יכול לבקש את העלאת סיווגו לסיווג הבא במדרג, רק בחלוף שנה מהיום שניתן לו הסיווג הנוכחי – בין אם זה הסיווג הראשוני שניתן לו במועד רישומו ובין אם סיווג גבוה יותר שניתן לו מאוחר יותר.
קיימים אפוא מצבים, בהם נקרה בדרכו של קבלן פרויקט שמצוי בתחום מומחיותו וניסיונו, אך מה שמפריד בינו לבין האפשרות לבצע את הפרויקט או לחילופין להשתתף במכרז לביצוע הפרויקט, הוא סיווגו הקבלני של הקבלן – שזה נמוך מן הנדרש לצורך ביצוע הפרויקט. בכדי לתת מענה למצבים מסוג אלו, וכן לאפשר לקבלן ותיק, מנוסה ואיתן לבצע פרויקט שנמצא מחוץ לגבולות הכספיים של הסיווג בו מסווג, נקבעו בתקנות שני חריגים:
1. סיווג מיוחד;
2. סיווג לתקופה;
ברשימה זו נעסוק רק בראשון מבין השניים – סיווג מיוחד ונסקור את ההבטים השונים, הדרישות והתכלית.
אז אמרנו אם כן שקבלן יכול, בהנחה שהרים את הנטל, לטפס כל שנה בדרגת הסיווג שנעה בין 1 ל-5, כשהעלייה הינה ממושכת (לכל הפחות 5 שנים להגיע לדירוג הגבוה ביותר, וגם זה במקרים סנסציוניים במיוחד) מדורגת ומתונה והרי שהסיווג הקבלני בא ללמד, בסופו של יום, על יכולת הביצוע של הקבלן ככל שנוגע הדבר להיקפים כספיים וסדרי גודל.
באילו מצבים אם כן, חורג רשם הקבלנים ממה שהיינו רואים כ"דרך המלך" ומסווג קבלן בסיווג גבוה מזה שמצוי בו ויתכן אף סיווג הגבוה בכמה מידות. רק לשם ההמחשה, קבלן שמסווג בענף הבנייה (100) ג'1 מקבל בן רגע סיווג ג'4, זו קפיצה של 3 סיווגים, הרי בדרך הרגילה יכל לטפס לכל היותר ל-ג'2.
בהתקיים שני תנאים מצטברים וכול עוד תנאים אלו עומדים בעינם, ינתן לקבלן הסיווג המבוקש, הגבוה מזה שבו רשום.
התנאי הראשון – רקע וביצועים קודמים
במסגרת תנאי זה, אשר מורכב משתי דרישות משניות, מבקש רשם הקבלנים ללמוד חוסנו של הקבלן באמצעות התחכות אחר עברו וניסיון העבר שלו בביצוע עבודות באותו ענף. משכך נדרש הקבלן ללמד על:
- רישומו של הקבלן במשך 10 שנים שקדמו לבקשתו, ברציפות, בענף שבו מבוקשת העלאת הסיווג;
- הקבלן היה אחראי על ביצוע עבודות, בענף בו מבוקש הסיווג המיוחד, בהיקף כספי המסתכם בפי 5 מהדרוש לרישום בסיווג המבוקש. דוגמא: קבלן אשר רשום בענף הבנייה (100) ומסווג ג'1 ומבקש סיווג מיוחד ג'4, ידרש ללמד על עבודות בהיקף של (11,850,000 ש"ח * 5) 59,250,000 ש"ח.
התנאי השני – איתנות כספית
אז כיצד נדרש הקבלן ללמד על איתנתו הפיננסית, במקרה ומדובר בקבלן שהינו (יחיד) עוסק מורשה, שותפות, חברת חוץ או אגודה שיתופית, יהיה עליו להמציא ערבות בנקאית שתהיה בתוקף לכל תקופת הסיווג, בסך העולה כדי 20% מההיקף הכספי של הסוג המיוחד. אם נקח את אותה דוגמא שהבאנו קודם, קבלן המבקש לסיווג מיוחד ג'4 בענף הבנייה, יצטרך להעמיד ערבות בנקאית על סך 5,901,800 ש"ח.
במקרה שהקבלן הינו חברה בעלת הון מניות, ניתן להוכיח את האיתנות הכספית באחת משתי דרכים:
- הראשונה, החברה תלמד כי ערכן הנקוב של הון מניותיה המונפק אינו פוחת מ-20% מהיקפו הכספי של הסיווג המיוחד. כלומר בדוגמא שהובאה לעיל לקבלן המבקש סוג מיוחד ג'4 והינו חברה בע"מ שהונה הרשום הינו 1,000 מניות והונה המונפק 100 מניות, יצטרך הקבלן להוכיח כי ערכה הנקוב של כל מניה הוא לא פחות מ-59,018 ש"ח.
- הדרך השנייה, החברה תלמד כי הון המניות הנפרע שלה, כולל פרמיה, במזומן, עומד על לא פחות מ-15% שלפי הדוגמא לעיל, יסתכמו בלא פחות מ-4,426,350 ש"ח. ככל שההון הנפרע לא מגיע לסך האמור, תוכל החברה לבצע "השלמה" לסכום האמור באמצעות ערבות בנקאית בגובה היתרה. אין אפוא מניעה, שבהיעדר הון נפרע, מלוא 15% יוכחו באמצעות ערבות בנקאית.
ישנן הוראות נוספות אשר מאפשרות לקבלן, בהתקיים שורה של תנאים, לקבל סיווג מיוחד – אך מדובר במקרים שבהם ישנן אחזקת מניות מקבילה בחברות שהינן מסווגות בסיווג המבוקש ועוד שורה של דרישות כהנה וכהנה. רשימה זו, אינה עוסקת באותם מקרים, אך ייעוץ פרטני ינתן במידת הצורך.
היה והנכם קבלנים רשומים, החפצים להשתתף במכרז או לחילופין לבצע פרויקט שעולה בהיקפיו על סיווגכם הנוכחי, משרדנו אשר מתמחה התמחות עומק בסוגיות בדיני רישום קבלנים, ישמח לעמוד לרשותכם, לייעץ ולסייע בכל הנוגע להגדלת סיווגכם בפנקס הקבלנים בין אם בדרך ה"קלאסית" קרי עליית סיווג באופן מדורג ובין אם בדרך המיוחדת כפי שתואר לעיל.