תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה
ו' גברת בגילאי ה-40, נסעה בשעות הבוקר ברכבה מביתה באזור הקריות אל עבר מקום עבודתה בחיפה. בשלב מסוים הרכב שנסע לפני רכבה של ו' האט את קצב נסיעתו. ו', הגיבה בצורה נכונה והאטה גם היא את נסיעתה, אך הרכב שנסע מאחורי רכבה, לא גילה עירנות להאטה בקצב התנועה ופגע בעוצמה בפגוש האחורי ברכבה של ו' וכתוצאה מכך, ספגה ו' חבטה עזה שפגעה (כפי שמלמדים בדיעבד האישורים הרפואיים) בגבה העליון, בכתפיה ובצאוורה.
באופן לא מפתיע (מדובר בתופעה שכיחה ביותר) וכתוצאה מההלם הנלווה לעצם המעורבות בתאונת דרכים, ו' לא הבחינה בפגיעתה ובכאביה, היא אף לא פונתה על ידי ניידת אמבולנס של מגן דוד אדום ממקום התאונה, אלא פעלה כמו מנגנון אוטומט להחלפת פרטים עם הנהג הפוגע ומשם אף המשיכה אל עבר מקום עבודתה.
רק בחלוף מספר שעות, החלה ו' לחוש כאבים עזים בחלקים שונים בגופה, בין היתר בגב, בצוואר ובכתפיים והיא פנתה לקבלת טיפול רפואי במוקד קופת החולים. בהמשך הופנתה ו' לייעוץ מומחה רפואי מתחום האורתופדיה אשר המליץ על סדרת טיפולי פיזיותרפיה. כמו כן, הנפגעת הופנתה לשורה של בדיקות ובין היתר צילומי רנטגן, מיפוי עצמות (רפואה גרעינית) עוד.
הואיל ותאונת הדרכים אירעה בזמן שהנפגעת עשתה את דרכה מביתה אל מקום עבודתה, הרי כי מדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה. למרות שמדובר בתאונת דרכים בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 לעובדה שמדובר בתאונת עבודה יש השלכות נרחבות על הטיפול המשפטי בעניינה של הנפגעת ובעיקר נוגע הדבר לטיפול המקביל שרצוי שיעשה מול המוסד לביטוח לאומי.
